מה לגדיא דזבין אבא ולחג הפסח? שלא כמו בסדר שלנו, הגדי הזה באמת מובל כצאן לזבח. החג המקראי היה העיד אל-אתחא שלנו - חג רועים, שהקורבן שימש בו גם כסעודת חג (כבש) וגם כהגנה נגד המזיקים (תיש). ה"פסח" הוא הכינוי לבהמת הקורבן עצמה, והגדי היה שעיר לעזאזל שנועד לרצות את כוחות האופל. בדת העממית של ערב הקדם-איסלאמית היו זובחים זבח כזה על סף האוהל לרגל חתונה או טקס הגנה מפני מגיפה. מדם הקורבן היו מזים על ה"מזוזות" - על יריעות הפתח שמוזזות לשם כניסה - כסגולה נגד המזיקים.
טוען...
