עליזה לביא נוסעת בזמן. זמן יהודי, המתקיים בפיסות זיכרון, בעדויות וסיפורים אישיים ובדפים מצהיבים של ספרי קהילות שימי תפארתן חלפו מזמן. עקבות הזמן הזה חקוקות לעתים באבן, על גבי כתובות בבתי כנסת שאיש לא פוקד ועל מצבות שצימחו עשב. אך גם בין קיפולי בגדים לבנים, או אריגים וחוטים שנתפרו ונטוו בידי נשים יהודיות.
טוען...
