ערב ערב באילת
 | |
| מדינה | ישראל |
|---|---|
| מערכת | רחוב האורגים 3, אילת |
| תקופת הפעילות | 1962–הווה (כ־64 שנים) |
| תוכן | |
| סוגה | מקומון |
| שפה | עברית |
| בעלי תפקידים | |
| עורך | רותם נועם |
| שידור והפצה | |
| תדירות | שבועון |
| תפוצה | כ-13,500 עותקים בשבוע |
| www.yomyom.net | |
  | |
"ערב ערב באילת" הוא מקומון ישראלי היוצא לאור בעיר אילת מאז 18 בפברואר 1962, ומסקר את העיר ואת יישובי מועצה אזורית חבל אילות. העיתון נחשב למקומון הוותיק בישראל היוצא לאור ברציפות.[1][2][3]
לצד המהדורה המודפסת פועלת המערכת גם במרחב הדיגיטלי באמצעות אתר החדשות יום יום באילת.
תולדות העיתון
[עריכת קוד מקור | עריכה]![Image](/googleai/decoding-https-he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1_"%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA"_%D7%91%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%90'_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA,_%D7%A9%D7%91%D7%95_%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95_%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_"%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA".jpg)
המקומון נוסד באילת ב-18 בפברואר 1962, על רקע בידודה הגאוגרפי של העיר ומיעוט הסיקור שלה בעיתונות הארצית באותן שנים.[4]
בראשית דרכו התבסס העיתון על פרסום מקומי מצומצם, ובהמשך התרחב לשבועון הכולל חדשות, תכני מערכת ופרסום לעסקים מקומיים.
בשנותיו הראשונות הודפס העיתון בבית דפוס "סירונית" בשכונה א' באילת, ובהמשך הועברה ההדפסה למרכז הארץ עם התרחבות תפוצתו.[4]
המייסדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מייסדי העיתון הם בני הזוג יצחק ופועה נועם. יצחק נועם הגיע לאילת בשנת 1949 לאחר מבצע עובדה, וב-1957 עבר להתגורר בה עם רעייתו פועה, שהייתה מורה בבית הספר הראשון בעיר.[4][5]
יצחק נועם שימש גם ככתב של כלי תקשורת ארציים, ובהם "הארץ", "דבר" ו"קול ישראל".[4]
בשנת 2026 הוענק ליצחק נועם אות מפעל חיים מטעם עיריית אילת, כהוקרה על תרומתו לעיתונות המקומית בעיר.[5]
עורכים וניהול
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצחק נועם שימש כעורך העיתון עד שנת 1995. בהמשך שימשו בתפקיד עורכים נוספים, בהם רותם נועם, ראובן זלץ ועומר כרמון. משנת 2017 משמש שוב רותם נועם כעורך.[4]
פרשת רישיון העיתון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2001 הודיע משרד הפנים כי העיתון פועל ללא רישיון. בהמשך התברר כי לעיתון היה רישיון בתוקף מאז 1964.[6][7][8]
בעקבות הפרשה הגישו בעלי העיתון תביעה נגד משרד הפנים. בשנת 2009 הסתיימה הפרשה בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, ובמסגרתו הודתה המדינה בטעותה ופיצתה את העיתון בסכום של 90,000 ש"ח.[7][6]
תפוצה ופעילות מערכתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיתון מופץ מדי יום חמישי בכ-13,500 עותקים.[4]
במהלך השנים כתבו ופעלו בעיתון עיתונאים ואנשי תרבות אחדים, בהם אמנון נדב, יעקב ארז ומנחם זילברמן.[5][9][10]
לאורך השנים היה העיתון מעורב גם בפעילות קהילתית בעיר, לרבות חסויות לאירועי ספורט, תרבות ונוער ויוזמות חברתיות מקומיות.[4]
העיתון מתמקד באופן מובהק בסיקור נושאים מקומיים הקשורים לעיר אילת ולסביבתה.[11]
במשך השנים הוציאה המערכת גם פרסומים נלווים, ובהם החינמון מה נשמע באילת, (2005-2020).[4] גרסה רוסית של המקומון ועיתון בשם השבת באילת שיועד לציבור הדתי בעיר.[4]
בין השנים 2003–2023 הפעילה המערכת גם אתר היכרויות מקומי בשם "Sea of Love".[4]
סיקור ופעילות עיתונאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך השנים התאפיין העיתון בסיקור ביקורתי של סוגיות עירוניות ומוניציפליות באילת.[12][13][14]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑
טלי חרותי-סובר, "פעם מקומונים יכלו להמליך ראשי ערים – אך הם איבדו מכוחם בעידן הדיגיטלי", באתר TheMarker, 22 באוגוסט 2022 - ↑ אריה קיזל ומירה פוירשטיין, "בצל המרכז: התקשורת המקומית בפריפריה וסיקור החדשות", קשר 41, חורף 2011, עמ' 78–87
- ↑ העיתונות המקומית בישראל 2013: קווים לדמותה, באתר מסגרות מדיה, 1 באפריל 2014
- 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 רועי צ'יקי ארד, בני משפחת נועם הם הילדים הרעים של אילת. האם מפעל החיים שלהם ישרוד?, באתר הארץ, 5 בפברואר 2020
- 1 2 3 אילת מעניקה אות מפעל חיים לחלוץ העיתונות המקומית – יצחק נועם, באתר "יום יום באילת"
- 1 2 דניאל דולבלעקוב, משרד הפנים מנע פרסום עשרות עיתונים בעשור האחרון, באתר הארץ, 14 בינואר 2016
- 1 2 נועם שרביט, פשרה: משרד הפנים יפצה מקומון לאחר שהורה בטעות על סגירתו, באתר גלובס, 23 ביולי 2009
- ↑ אורן פרסיקו, אין לו מנדט, באתר העין השביעית, 20 ביולי 2009
- ↑ מהדוכנים של ערב ערב באילת אל פרס סוקולוב לעיתונות: יעקב ארז הלך לעולמו, באתר יום יום באילת, 2 באפריל 2026
- ↑ דניאלה ברכה, מיוחד לערב ערב באילת: כשמנחם זילברמן תפס ראש, באתר יום יום באילת, 26 במרץ 2015
- ↑ ערב ערב, אילת, באתר TheMarker Women, ספטמבר–אוקטובר 2008
- ↑ אורן פרסיקו, דליפה באילת, באתר העין השביעית, 3 באפריל 2008
- ↑ אורן פרסיקו, אין תגובה, באתר העין השביעית, 9 ביולי 2015
- ↑ אורן פרסיקו, תקראו את ההודעות לעיתונות, באתר העין השביעית, 2 בספטמבר 2014
