כל העיר
 | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| סוג | מקומון |
| תקופת הפעילות |
10 באוגוסט 1979 – הווה (46 שנים) |
| תוכן | |
| שפה |
עברית |
| בעלי תפקידים | |
| מו"ל | אבי סולומון |
| מייסד | רשת שוקן |
| שידור והפצה | |
| תדירות | שבועון |
|
www | |
  | |
כל העיר הוא מקומון ירושלמי שראה אור לראשונה ב-1979. המקומון היה הראשון מרשת שוקן, שהייתה לרשת המקומונים הראשונה בישראל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיתון נוסד על בסיס צוות המקומון הירושלמי, "ירושלתון", ויצא לאור לראשונה בשם "כל העיר" ב-10 באוגוסט 1979. העיתון הופץ בירושלים ובסביבתה בימי שישי, בתחילה בחינם והכנסתו הייתה מבוססת על פרסום ולוחות מודעות. הוא זכה להצלחה רבה מאחר שטרום תקופת הרדיו המקומי והפרסום המקוון באינטרנט, הציע לעסקים מקומיים אפשרות לפרסם מודעות במחיר זול יותר מהעיתונות הארצית וממוקד לקהל מקומי. באוקטובר 1986 נמכר בתשלום[1] אך עיקר הכנסתו עדיין מבוססת על פרסום. העורך הראשון, יוסי קליין, ביסס את עיצוב העיתון לפי מודל המקומון הניו יורקי "וילג' וויס", שאחוזי החלוקה היו 45% טקסט ו-55% מודעות. עם מודעות פרסומת בגודל של חצי עמוד, עומד או אפילו שני עמודים.[2] מנכ"ל העיתון היה רוני ארן שבהמשך מונה להיות מנכ"ל רשת שוקן.
מערכת "כל העיר" שכנה בתחילה בדירת מגורים צנועה ברחוב רבי עקיבא בצמוד לגן העצמאות שבמרכז העיר. לאחר שהבניין בו שכנו משרדי מערכת העיתון נמכר, ובהמשך נהרס לטובת הקמת מגדל מגורים, עברה למתחם "שערי ירושלים" באזור התחנה המרכזית בירושלים.[3]
בשנות ה-80 צבר העיתון מוניטין ארצי של כלי תקשורת איכותי, לוחם, נון-קונפורמיסטי ואנטי ממסדי, ששילב תחקירים, ראיונות בלעדיים וכתבות עומק מקיפות. "כל העיר" הפך באותה תקופה לעיתון הרביעי בתפוצתו בישראל בסופי שבוע; בירושלים לבדה מכר העיתון מדי יום ששי כמות עיתונים גדולה יותר מכל עיתון ארצי אחר, לרבות "ידיעות אחרונות". לאור הצלחתו הרבה של "כל העיר", החליט "ידיעות אחרונות" להקים לו עיתון מתחרה בירושלים בשם "קול ירושלים", שאותו הקים וערך העיתונאי והסופר חיים שיבי.[4] כדי להיכנס לשוק, עיתון "קול ירושלים" חולק חינם יחד עם "ידיעות אחרונות", ורשת שוקן פנתה לממונה על ההגבלים העסקיים בתביעה לחייב את "ידיעות אחרונות" להוציא את המקומונים שלו למכירה עצמאית, בטענה כי יתרון התפוצה של "ידיעות אחרונות" בזירה הארצית יוצר תחרות בלתי הוגנת. בשנת 2000, לאחר שנים שבהן התנהל הדיון בנושא, נדחתה התביעה, לאחר שנקבע שצירוף מקומון לעיתון האם שלו הוא מהלך מסחרי מקובל בשוק.[5] "כל העיר" החל להיות מופץ גם כמוסף מקומי כחלק מעיתון "הארץ"
ביולי 2002 מונה אנשיל פפר, הכתב לענייני חרדים ב"הארץ", לתפקיד עורך "כל העיר", מינוי שעורר הד תקשורתי והתנגדות מצד פעילי שמאל אשר ראו בו "צעיר דתי שידוע בנטייתו הימנית" ואף איימו בהחרמת העיתון.[6][7] לאחר כשנה עזב את "כל העיר" ובסוף שנת 2003 חזר לכתוב ב"הארץ" ככתב לענייני חינוך.[8]
במהלך שנת 2008 נסגרו משרדי מערכת העיתון במסגרת תוכנית ההתייעלות ומיתוג מחדש של רשת שוקן והיא מוזגה עם משרדי עיתון "העיר" ומטה רשת המקומונים שוקן בתל אביב. ב-2009 עברה גם מערכת רשת המקומונים שוקן לתוך מטה קבוצת הארץ ברחוב שוקן בתל אביב.[9] במסגרת המיתוג מחדש שונה שם העיתון ל"העיר - ירושלים" (כמו מוספים דומים בערים אחרות, דוגמת כלבו בחיפה שהפך ל"העיר - חיפה").[10] לאחר כמה שנים המיתוג מחדש בוטל, העיתון חזר לשם "כל העיר", הוקם לו אתר אינטרנט עצמי בשמו המקורי והמהדורה האלקטרונית שלו הפכה זמינה בחינם. בנוסף, הוחל בפרסום מהדורה של העיתון בעיר מודיעין ("כל העיר מודיעין"), בעיר בית שמש ("כל העיר בית שמש") ומדור חדשות המכסה את העיר מעלה אדומים.[11][12]
בסוף שנת 2021 עבר "כל העיר" לבעלותו של אבי סולומון, ששימש קודם כמנכ"ל רשת שוקן.[13]
תחקירים חשיפות ותביעות דיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך השנים פרסם "כל העיר" תחקירים וחשיפות, שחלקם הגיעו לבתי המשפט כתביעות דיבה. בין המקרים הבולטים היו:
אהוד אולמרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופה שבה כיהן אהוד אולמרט כראש עיריית ירושלים היה "כל העיר" המבקר החריף ביותר שלו. על רקע הבחירות לרשויות המקומיות של 1993, בעת המירוץ הראשון של אולמרט לראשות העירייה, חשף העיתון הסכם סודי שנחתם בין אולמרט לנציגי הסיעות החרדיות. אחר כך ביקר את פרויקט הולילנד ודיווח בזמן אמת על התכנון המסתמן, על אחוזי הבנייה החריגים ועל שינויי הייעוד. כמו כן דיווח על הנסיעות התכופות והממושכות שלו לחו"ל.[14] אולמרט בתגובה הטיל חרם מודעות על "כל העיר" ואסר על העירייה לפרסם בעיתון.[15][16]
ב-2002 הגיש עורך העיתון יוסף כהן תביעת דיבה נגד אולמרט, לאחר שורת מקרים שבהם הציג אותו אולמרט כ"עבריין פלילי". כהן זכה בתביעה ואולמרט חויב לפצותו ב-10,000 שקל.[17] ב-2004 הגישו רשת שוקן, ועורך "כל העיר" אנשיל פפר תביעת דיבה נוספת נגד אהוד אולמרט בה נטען, כי אולמרט אמר דברי לשון הרע בישיבת ועדת הכספים, בעת שכיהן כראש עיריית ירושלים, ובמהלכה אמר אולמרט לחבר מועצת העיר ירושלים אודי ארנון, לשעבר כתב העיתון: "העיתון שעבדת איתו, מזדהה עם החמאס".[18] העיתון זכה בתביעה ואולמרט התנצל בפניו בישיבת המועצה האחרונה שלו כראש עיריית ירושלים.[19]
מעריב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1994 פרסמה הכתבת לענייני משפט ותקשורת, בירנית גורן, תחקיר שבו נטען כי מו"ל "מעריב" עופר נמרודי סוחט מפרסמים באמצעות איומים בפרסום תחקירים על אודותיהם. התחקיר פורסם זמן קצר אחרי שפרשת האזנות הסתר, "פרשת נמרודי א'", התגלתה ב-15 באפריל 1994. במרכז התחקיר עמד עו"ד רונאל פישר, אז עיתונאי צעיר ובולט שהובא על ידי נמרודי מעיתון "חדשות", שצוטט בכתבה כמי שאמר לעיתונאי בכיר "מעריב": "אני מרוויח יותר כסף מכתבות שאני לא מפרסם מאשר מכתבות שאני כן מפרסם". נמרודי הגיש תביעות דיבה נגד גורן ו"כל העיר" בסך 5 מיליון שקל. התביעה הסתיימה בפשרה, מאחר שנמרודי ביקש שהעניין לא יגיע לדיון משפטי.[20]
יחידת רימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1995 פרסם העיתונאי יגאל מוסקו, חשיפה ראשונה של סיירת רימון שפעלה כיחידת חיסול ברצועת עזה בשנות ה-70 של המאה ה-20.[21] החשיפה הביאה לסערה ציבורית, ושנתיים אחר כך, דניאל עוקב, שרצח שני תיירים בדרך לאילת, ולא יכול להצביע על מניע כלשהו למעשיו, טען שהשרות בסיירת רימון השפיע על מצבו הנפשי לאחר שהשתתף בפעילות של מעצר וחיסול מחבלים. עוקב הוכר כנכה צה"ל ב-2001.[22]
הזוג נתניהו
[עריכת קוד מקור | עריכה]"כל העיר" היה העיתון הראשון לפרסם שבנימין נתניהו, כבר כראש האופוזיציה בתקופה שקדמה לבחירתו לראשות הממשלה בבחירות שנערכו ב-1996, היה מנצל את מעמדו לרעה, מתחמק מתשלום במסעדות או תובע הנחות מבעלי עסקים בירושלים. במאי 1995, פרסם יואב קווה, כתבת תחקיר תחת הכותרת "ההנחות של בנימין נתניהו", ובה עדויות של מסעדנים ובעלי עסקים על חשבונות שלא שולמו או הנחות שניתנו בהיקף של אלפי שקלים.[23][24] באוקטובר 2000, חשף העיתון כי אשתו של נתניהו, שרה תבעה את אבנר עמדי על החזקת רכושה, ואילו הוא טוען שהזוג נתניהו מתחמק מתשלום עבור שירותיו (פרשת עמדי).[25]
פרשת כפר סאלם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפברואר 1988 חשף, ב"כל העיר", העיתונאי יזהר באר, את פרשת קבורתם בחיים של ארבעה פלסטינים בכפר סאלם שליד שכם בידי חיילי צה"ל.[26] בעקבות החשיפה נפתחה חקירה של מצ"ח והאחראים הועמדו למשפט צבאי.[27]
עורכי העיתון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסי קליין 1979–1982
- יואל אסתרון 1982–1984
- אהוד אשרי ויצחק אשכנזי (עורכים משותפים) 1984–1989
- דורון גלעזר 1989–1993
- שחר אילן 1993–1994
- רותי יובל 1994–1996[28]
- יוסף כהן 1996–2002
- אנשיל פפר 2002–2003
- איתן מרקוביץ' 2003–2004
- אורי שאלתיאל 2004–2005[29]
- אלעד ליפשיץ מ-2005[30]
כותבים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם הכתבים בעיתון במהלך השנים נמנים:
- עמית סגל[31] - כתב לענייני חינוך ובתי ספר
- נדב לפיד - מבקר טלוויזיה
- דרור בורשטיין - מבקר שירה, אמנות, מוזיקה קלאסית
- יונתן לוי - כתב טור אישי בנושאי רוחניות
- אלי פטל - מבקר מוזיקה
- ינון בן שושן - כתב לענייני חינוך ובתי ספר
- אהד פישוף - כתב לענייני מוזיקה
- ג'קי לוי - בעל טור "סולם יעקב" בו חיווה את דעתו כמבקר וכמתפלל על בתי הכנסת בירושלים
- מיכאל ספרד - כתב לענייני משפט
- שלום ירושלמי - שימש כסגן עורך העיתון
- יאיר אטינגר - כתב לענייני צבא ומתנחלים
- נדב שרגאי - כתב לענייני משפט צבא ומתנחלים
- גיל חובב - בעל טור בנושאי אוכל ובישול
- יגאל סרנה - כתב ותחקירן
- יגאל מוסקו - כתב ותחקירן
- אלברט סויסה - כתב ובעל טור
- יותם בנזימן - בעל טור וכתב לענייני בריאות
- יאיר שלג - כתב לענייני יהדות
- אסף גברון - מבקר תרבות ומוזיקה
- חיים ברעם - בעל טור
- יונתן בר גיורא - כתב טור סאטירי בשם "אתם שואלים - קליידרלאסט עונה"
- סיון כהן - כתבת מדור הרכילות "מדור לחיפוש קרובים"
- מיכאל דק - מבקר אמנות, ספרות ותרבות
- יורם בינור - כתב
- ישי אדר - מבקר מוזיקה
- ספי בן-יוסף - בעל טור בנושאי טיולים וידיעת הארץ
- רן שריג - מבקר מוזיקה
- יוסי סעידוב - כתב מוניציפלי, עורך החדשות וסגן עורך העיתון.
- שאנן סטריט - כתב טור אישי בשם "נווה שאנן"
- מנחם בן - כתב מדור שבועי לספרות בשם "שירה"
- סייד קשוע - מבקר טלוויזיה ובעל טור אישי בעל אופי סאטירי
- יפעת ראובן - עורכת משנה, כתבת פלילים, משטרה ומגזין
- ירון גולן - מבקר ספרות
- גידי וייץ - כתב ותחקירן
- נעה ידלין - כתבה את הטורים "מנתחת מערכות" ו"חוזרת בתשובה"
- אייל הראובני - כתב לעניינים מקומיים
- טוביה בסקינד
- עמוס נוי - עורך התרבות
- אסנת שורץ - מייסדת ועורכת "עכבר כל העיר"
- דוד קופרמן ("דודו ראש העיר") - כתב טור על חיי הלילה של ירושלים[32]
- רחל מהגר
- רוני דיאון - כתב ופרשן ספורט
- אלון דיסקין
- רוני רחמני -לכתב ענייני העולם היהודי
- יעל שוב - מבקרת קולנוע וסופרת
- איל חלפון
- דודו גבע - כתב מדור סאטירה וקומיקס על כדורגל בשם "אהלן וסהלן בפרשת הפנדל המפוקשש"
- שמעון גלבץ - בעל טור בנושאי מוזיקה ותרבות
- אורי בלאו - כתב צבאי
- דוד אוחנה
- אריק וייס - כתב תרבות
- גידי אביבי - מבקר מוזיקה וקולנוע
- יובל לוי - מבקר מוזיקה
- אילת יגיל - מבקרת מוזיקה
- שרון בן עזר - מבקרת מוזיקה
- הלל כהן - כתב לענייני שטחים
- שלמה צזנה - סגן עורך העיתון
- סגול 59 (חן רותם) -כתב מוזיקה
- רפרם חדד - כתב לענייני אוכל ותרבות
- יעקב גרוס
- אמנון בירמן - מחבר תשבצי היגיון
- יורם בר - מבקר מוזיקה
- נתיב רובינזון
- ירון אביטוב
- יזהר באר
- יעל הדיה
- מיכל מירון-שקד
- ערן סידיס
- אודי ארנון - כתב לעניינים מקומיים
- אבי פוזן - כתב לענייני חרדים וכתב לעניינים מקומיים
- מקס לויטה - כתב משטרה ועורך מדור הרכילות
- יפתח אורעד - מסקר תערוכות אמנות פלסטית
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כל העיר- אתר האינטרנט הרשמי של "כל העיר מודיעין"
- אתר האינטרנט הרשמי של "כל העיר בית שמש"
- חיפוש וקריאה מקוונת בדפי "כל העיר" (ירושלים), באתר עיתונות יהודית היסטורית
סרטונים בערוץ של כל העיר, באתר יוטיוב- חיים ברעם, חוויה ושמה "כל העיר", 23 בדצמבר 2016, באתר הגדה השמאלית
- חנן עמיאור, שיחת העיר, באתר העין השביעית, 1 בספטמבר 2002
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "כל העיר" בתשלום, כל העיר, 17 באוקטובר 1986
- ↑ עודד בן יהודה, קולי נאלם: כולם רצו להיות Village Voice, בעיקר מקומוני ישראל, באתר Xnet, 27 באוגוסט 2017
- ↑ נרי ליבנה, קו מספר 1 הפך אותי לצרכנית כפייתית של אוטובוסים, באתר וואלה, 21 באוגוסט 2009
- ↑ חיים שיבי, עיתונאי יכול לבחור את מי לשרת, באתר העין השביעית, 16 בפברואר 2017
- ↑ הממונה על הגבלים עסקיים נ' ידיעות אחרונות בע"מ, באתר העין השביעית
- ↑ איומים בחרם על המקומון הירושלמי "כל העיר" בשל מינוי אנשיל פפר לעורך, באתר TheMarker, 29 ביולי 2002
- ↑ חנן עמיאור, שיחת העיר, באתר העין השביעית, 1 בספטמבר 2002
- ↑ עורך המקומון "כל העיר" עוזב, באתר וואלה, 30 ביולי 2003
- ↑ חנוך מרמרי, המיתוג הורג, באתר העין השביעית, 20 במאי 2002
- ↑ 14 מקומוני רשת שוקן ישנו את שמם ל"העיר", באתר גלובס, 26 בדצמבר 2006
- ↑ "כל העיר מעלה אדומים"
- ↑ אתר האינטרנט הרשמי של "כל העיר בית שמש"
- ↑ איתמר ב"ז, מו"ל נולד, באתר העין השביעית, 12 באוקטובר 2021
- ↑ אורן פרסיקו, "אף אחד לא התעניין", באתר העין השביעית, 2 באפריל 2014
- ↑ מלחמתו האישית של אולמרט ב"כל העיר", באתר גלובס, 18 ביולי 2002; שלומית טור-פז, אולמרט והערפדים, באתר העין השביעית, 1 באפריל 1997
- ↑ אוריה שביט, אויב של נייר, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2001
- ↑ גל ניסים, אולמרט חויב לפצות עורך לשעבר של מקומון ב-10,000 שקל על לשון הרע, באתר גלובס, 18 באוגוסט 2004
- ↑ רשת שוקן ו"כל העיר" תובעים מאולמרט 500 אלף שקל בטענה להוצאת דיבה, באתר גלובס, 3 במאי 2004
- ↑ עקיבא אלדר, בוא תספר לנו מה חושבים בדמשק, באתר הארץ, 6 במרץ 2007
- ↑ פשרה בתביעה של "מעריב" נגד רשת שוקן, באתר גלובס, 14 באפריל 1999; ענת באלינט, בדיוק 20 שנה לפני שהתפוצצה פרשת עו"ד רונאל פישר, התפרסם התחקיר על העיתונאי רונאל פישר, באתר העין השביעית, 7 ביולי 2014
- ↑ מוסקו, סיירת רימון, כל העיר, 30.6.1995
- ↑ צבי הראל, הרוצח דניאל עוקב הוכר כנכה צה"ל, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2001
- ↑ עמדי לביהמ"ש: בני-הזוג נתניהו הפכו צריכת שירותים בלי לשלם - לשיטה קבועה, באתר גלובס, 8 בנובמבר 2001
גידי וייץ, הזוג נתניהו עזב בלי לשלם, באתר הארץ, 27 במרץ 2011 - ↑ יובל בן-עמי, לביבי דווקא יש ארוחות חינם, באתר מאקו, 25 ביולי 2012
- ↑ שרה נתניהו תובעת את אבנר עמדי על החזקת רכושה, באתר וואלה, 27 באוקטובר 2000
- ↑ יזהר באר ומוניר מנאע, ארבעה סיפורים משכם, כל העיר, 12 בפברואר 1988
יזהר באר ומוניר מנאע, שני עצורים בפרשת כפר סאלם, כל העיר, 19 בפברואר 1988 - ↑ יזהר באר, שלושים לאינתיפאדה הראשונה: בחזרה לארבעת הצעירים שנקברו חיים, באתר "שיחה מקומית", 10 בדצמבר 2017
- ↑ דבר העורכת, באתר גלובס, 23 בינואר 2006
- ↑ ענת באלינט, איתן מרקוביץ' מונה לעורך "העיר", באתר הארץ, 18 ביולי 2004
- ↑ בועז גריילסמר, עורכים חדשים ברשת שוקן: אלעד ליפשיץ ב"כל העיר"; אורי שאלתיאל ב"העיר", באתר הארץ, 1 בנובמבר 2005
- ↑ עמית סגל, סוף האמת לצוף, 31/03/2014
- ↑ חיים ברעם, פרידה עצובה מדודו 'ראש העיר' קופרמן ז"ל, באתר כל העיר, 11 באוגוסט 2017
 | ||
|---|---|---|
| אקטואליה | מעריב סופהשבוע • זו הדרך • בראשית | |
| בידור ופנאי | לאשה | |
| המגזר החרדי | משפחה • בקהילה • שעה טובה • יום ליום • הדרך • העדה • כפר חב"ד • בית משיח • המחנה החרדי • החומה | |
| התנועה הקיבוצית | הזמן הירוק • ידיעות הקיבוץ | |
| המגזר הדתי-לאומי | בשבע • מקור ראשון (מוצש) • שביעי | |
| ילדים ונוער | מעריב לנוער • אותיות וילדים • זרקור | |
| רשתות מקומונים | רשת שוקן • ידיעות תקשורת • קו עיתונות (דתי-חרדי) • השקמה | |
| מקומונים | העיר • כל העיר (ירושלים ומודיעין) • Time Out תל אביב • כלבו – חיפה והצפון • ערב ערב באילת • השבוע באשדוד • צומת השרון • מלאבס – פתח תקווה | |
| בערבית | כל אל-ערב • א-סנארה • אלמיתאק • אח'באר א-נקב • פנורמה • חדית' א-נאס | |
| בשפות אחרות | נובוסטי נדלי (רוסית) • אוי קלט (הונגרית) | |
| שבועונים מהעבר | צוהר • הארץ שלנו • דבר השבוע • דבר לילדים • העולם הזה • הפועל הצעיר • להיטון • כולנו • משמר לילדים • עיתון מיוחד • פנים אל פנים • קונטרס • רימון • שישי • עולמו של דיסני • רייטינג • ראש אחד • במחנה • פנאי פלוס • מעריב לילדים | |
